הצד האחר ואוקטובר עזבו אותי LYRICS

 
עזבו אותי



סטריאו, עט ודף, מה שמציל אותי במצב שבו אני על סף,
התפרקות מנטאלית, נראה שזי מוקף, ברצונות של אחרים,
נראה שזי מותקף, הוא לא מוכן לקרב, חייב לקום עכשיו,
לסגור את הדלת עם מפתח, אטום עכשיו, אני חתום עכשיו,
על חוזה של לזיין כאן את כולם בתחת,
ובמיוחד את המחנכת שמשוחחת, כל שני וחמישי,
משהו לא אישי, גברת כספי יש לך בן טיפשי,
פאק, הנה עוד הזדמנות, לדחוף לו למוח,
לגמור את הבגרות וללכת ללמוד מקצוע,
ארבע שנים עברו, אתה עדיין כלום,
עדיין חולם, לכן זה גם עדיין חום,
ארבע שנים עברו, אתה עדיין כלום,
עדיין חולם, לכן זה גם עדיין חום,



אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...
אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...




אני נשבע לך, כותב עוד שיר אחד ואז מפסיק עם זה,
הולך למצוא עבודה, אולי לרכוש מקצוע, שישים אותי,
איפה שאימא שלי תהיה מסוגלת לאמר: "אתה נראה קצת כמו הבן שלי",
וואלה, חי מסף לסף, שר על ביטים בלי חיי מדף,
ליריקס של אחד שלא למד לקרוא מדף,
בני זונות עם עיניים צרות, אנשי מערות,
נציבים של מלח, קרא לאשת לוט, סאדו עם שוט,
נפשות עם רגשות סינטטיים, צלילים אותנטיים,
אוויל הפך את כולם לסטודנטים, עם תואר ראשון,
בחרת במוזיקה, תתרגל לאכול חרא,
ערימות של טקסט נשטף בניאגרה,
מה נותר ממני? - גיטרה, חלום מנופץ, הרגל מגונה,
קהל מפוקפק, מסר מוטעה, בוחר במיסטיקה,
אחד מתוך ססטיסטיקה, חוזר כמו אקוסטיקה,
תפתח ת'ראש, תראה עולם אחר, אני הייתי כאן.




אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...
אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...




לא יכול לדבר על זה אך, אני יושב וכותב את זה כך,
שכל מי שבא לשתק את הפייט, לנתק את המייק, בסוף ישכח,
אני לא בא לנבל את הפה, לבלבל את הזה, שלא מבין מה או איך לעזאזל אני מוכר,
אני מוכר את הנשמה שלי לשטן ילד,
אתה לא זורם על זה טוב מספיק - אתה לא מוכן ילד,
אתה סתם מושתן ילד, עמוד איתן ילד,
היום אותו ילד עומד כאן, גבר!
09 מילימטר מלהיות בקבר, יצר שנדד,
מתוך חלום אני מתעורר, קולט ארבע קירות סוגרים על בנאדם אחד,
ימים חולפים, יושב בדד עם עט ביד,
חורט פזמון על נשמה של ילד שממילא לא שרד,
אני שומע דיבורים מעבר לדלת,
זאת אימא אומרת, אין לי כבר ילד,
בשבילי הוא מת כולד,
אלבום דראק, חברים נוטשים, אני לא מתחרט,
וזה עדיין אותו סטריאו, אותו דף ועט.




אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...
אם הם קוראים לזה חיים אני קורא לזה חדר,
אם הם קוראים לזה קירות אני קורא לזה קבר,
עזבו אותי... עזבו אותי...